חיפוש

בית אשכנזי

נכתב ע"י: hanyamendes


פרק נוסף מסיפורי המייסדים , נחשוני עמק החולה -ראשוני יסוד המעלה כפי שהדברים מובאים בספר "נחשוני החולה" ליובל 75 של המושבה יסוד-המעלה מתוך הפרק "בתי אב"

ר' ישראל אשכנזי-מורם ומדריכם של חבריו, חלוצי יסוד בעבודה החקלאית.


" פרשת פעולתו החלוצית של ר' ישראל אשכנזי הרי הוא בעצם פרשת מאמצם המשותף של כל חבר חלוצי יסוד-המעלה שהוא היה מורם ומדריכם בעבודת החקלאות ושממנו ראו וכן עשו וכמוהו נשאו וסבלו בדומיה, מתוך הגברת המרץ ,אמוץ הרצון וחיסון הגוף לקראת ניסיונות חדשים כאשר יידרש מאיש אדמה בכלל ובייחוד ממי שבא לחדש את בריתו עמה אחרי מאות שנים של פריחה באוויר.


חייו הפרטיים במובנם המצומצם של המילים הללו ? על אלה, כמו על חייהם הפרטיים של שאר הראשונים כמעט ולא ניתן לדבר או לכתוב שכן אפילו עצם הבולמוס לקניין פרטי בדמות כברת האדמה, לא היה אלא ביטוי חיצוני לאותו כוח טמיר שדחף כל אחד ואחד מהם לכיבוש מעמד, להכשרת קרקע ולהכנת מקלט בשביל אלפים ורבבות.

והבחור הכפרי ישראל אשכנזי הרגיש בו את שליחותו המיוחדת עוד בגולה, כשהעלייה ארצה-ישראל הייתה עדיין בשבילו בחינת חלום רחוק.

בן 24 ,בן למשפחת עובדי אדמה והוא כבר אב לשני ילדים ראה פתאום כאילו מן השמיים ממריצים ודוחקים אותו לתת גט פטוריין לגולה ולקשור את גורל חייו עם ארץ אבותיו.

עוד הוא חושב ומהרהר בדבר והנה הגיע השמועה כי ר' פישל סלומון עוסק בקניית קרקעות בא"י. מילא מהרהר הוא , לקנות קרקע אין זו חכמה יתרה כשיש במה לשלם תמורתה ואילו לעבד את הקרקע הזו…להוציא לחם מן הארץ, לכך הרי דרושות ידיים עובדות וידיעה וניסיון בעבודה …ושלוש אלה הרי לי הן, האיכר הצעיר ישראל, יליד המושבה הסמוכה לברייסק.

אלכה נא ואודיע למשפחת סלומון זו, שראשה ר' פישל השרוי כיום בארץ-במושבה החדשה יסוד המעלה עושה שם את כל ההכנות להעלותה ארצה. אודיע לה שברצוני לעלות עמה והנה הצעתו מתקבלת. "אכן אצבע ההשגחה היא"-הוא מהרהר.

והנה מתחילה פרשת חייו ביסוד-המעלה. הוא מכניס צאוורו בעול העבודה עד לשכחה עצמית כמעט. אוכל ("האוכל" של חלוצי יסוד המעלה !..)בול למכתב וחפיסת טבק לעישון-זאת הייתה משכורתו, משכורת פועל חקלאי אצל ר' פישל סלומון. עמו עם סלומון ועם יתר חבריו הוא פורש ומפליג דרך ים סומכי אל בצת החולה קוטף ומביא משם את קני הסוף והגומא, מקים לעצמו לדוגמא את הסוכה הראשונה-מעון לו ולמשפחתו, מוסיף ומפליג אל עבר הירדן מזרחה , מפליג ערום בלי לבוש שלא להיות מופשט בידי השודדים, תר בין העצים ובוחר ומביא משם מן עץ מתאים לעשיית קתים לחרמשים, אחרי שחיפש קתים מן המוכן ולא נמצאו בכל הארץ וכשהכל כבר מסודר, פחות או יותר, הריהו יוצא בראש חבריו, כולם עטורי זקנים מגודלים-השדה, לחרוש את אדמתם במו ידיהם.

עד בואו של ישראל אשכנזי הייתה החרישה נעשית מחוסר נסיון עצמי בידי הנכרים השכנים. עם ראשית החורף היה יוצא שוב עם חבריו אל עבר הירדן, חוטב עמם עצים, מביאם אל הירדן, מתקינים מהם רפסודות ומשיטים אותן על פני המים להביאן אל המושבה-חומר להסקה.

אחרי גלגולים קשים וממושכים עובר אשכנזי לרשות עצמו ומתחיל עוסק בסידור משקו הפרטי. עד מהרה משמש משקו גוגמה ומופת לכל אכרי המושבה.


הוא זכה לנכדים ונינים, אף זכה לראות בחייו את פרי עמלו ויגיעו. "