top of page
חיפוש

יואב דוברובין




מתוך מגזין : דיוקן עם

תאריך : כ"ד בכסלו תש"ע 01.11.2009

מאת : ארי גייגר

כתבה : דניאלה אדר






בן אברהם – גם הוא בא הנה ממקום רחוק, אי שם מצפון וממזרח לארץ ישראל, וגם הוא צעד כאן חסון ובטוח, ישר, לבד ובלי פחד. סיפורו המופלא של יואב דוברובין, הגר שדבק באמונה תמימה ובאדמת יסוד המעלה שאותה ראה בחלומו.

 

 

בן אברהם


ביום אחד בשנת 1968 הגיע לבית אבות בגדרה דייר חדש. הוא עזב בית מוזנח וחצר מכוסה קוצים ודרדרים, והחל את פרק הסיום של חייו. את זהות משכנו החדש לא קבע הוא ואף לא בני משפחתו. במשך חודשים תרו עובדי הקרן הקיימת לישראל, שלה נמסרה האחוזה שבה התגורר ביסוד המעלה, אחר פתרון דיור הולם לשנותיו האחרונות של יצחק, האחרון מבין בניו של יואב דוברובין שהתגורר באחוזה שהקים אביו. בכך בא לקצו פרק מפואר ומרתק בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט, פרק שמספר את תולדותיה של משפחת גרים מרוסיה שעזבה את עמה ואת מולדתה ונרתמה במלוא הכוח, ההתלהבות והעקשנות האופייניים לה למפעל חזרתו של עם ישראל לארצו, תוך שהיא משלמת על כך מחיר דמים נורא.

הסיפור המופלא מתחיל כמאה שנה לפני כן, בערבות רוסיה. בארץ רחבת ידיים זו קיימות עוד מהמאה הקודמת מספר כתות נוצריות שפרשו מהכנסייה הרוסית, הפרבוסלבית, על רקע מחלקות סביב שאלות אמונה ופולחן. המשותף לכולן היה דחיית האמונות המרכזיות שהבדילו את הנצרות מיהדות וקיום חלק ממצוות היהדות. "מתייהדים" – כך קראו לחברי אותם זרמים, שנרדפו באכזריות במשך שנים רבות בידי הכנסייה הפרבוסלבית והשלטון הצארי. הזרם הקרוב ביותר ליהדות ולמנהגיה היה הסובוטניקים (סובוטה ברוסית : שבת) – נוצרים שומרי שבת, שהחל משנת 1819 הוגלו או נמלטו לסיביר ולקווקז – ארצות גזירה רחוקות ומקומות גלות של מתנגדי המשטר ברוסיה. חלק מאותם סובוטניקים הלכו עד הסוף ובאו לחסות בצל כנפי השכינה כיהודים לכל דבר.

"קשים גרים לישראל כספחת" כך אמר ר' חלבו בתלמוד הבבלי. ואף על פי כן, לא מעט גרים וצאצאיהם רשומים באותיות של זהב בספר דברי הימים של עם ישראל : רות, אמה של מלכות : אונקלוס הגה ר' עקיבא ועוד. כזה היה גם אנדרי קריליץ דוברובין, שנולד בשנת 1831 בכפר זאפלוואנה שבחבל אסטראחן, כ-40 ק"מ מדרום לצאריצין שבערבות הוולגה (לימים סטלינגרד ואחר כך וולגוגרד), סמוך לים הכספי. בחבל ארץ זה התקיים הריכוז הגדול ביותר של סובוטניקים מתייהדים. שנות ילדותו עברו עליו בבית סבו, שגידל אותו לאחר מות אביו. את מלאכת הצאן למד אנדרי אצל סבו, שבשעת המרעה היה קורא לו פסוקים מהברית החדשה. אנדרי  הילד, מסתבר, התעניין בפסוקים לא פחות מאשר בצאן, והיה מקשה קושיות על הדברים שקרא לו סבו ועל עיקרי דת פאולוס. כך למשל, הוא לא הבין מדוע שובתים הנוצרים ביום ראשון בעוד כתבי הקודש מספרים שהאל שבת ממלאכתו ביום השביעי.

 

המשך במאמר : גרים קשים

bottom of page