top of page
חיפוש

כיצד הקימו סוכות גומא ראשונות











מייסדי יסוד המעלה

מתוך : ספר העלייה הראשונה , הוצאת יד יצחק בן צבי

כתבה : דניאלה אדר מוזיאון אחוזת דוברובין

 




ראשוני המשפחות הגיעו ליסוד המעלה באדר תרמ"ד (1884). מלבד תנאי הדיור הקשים מנשוא, סבלו ראשוני המושבה גם מן האקלים הקשה ומקדחת, מחוסר ניסיון בכל עבודה חקלאית ומחוסר אמצעים כספיים.

 

שנתיים ימים התענו המשפחות בבית האוצר ובסוכות הקש, ורישיון לבניין אין וקושנים הס מלהזכיר. אמר ישראל אשכנזי: 1 אלכה נא ואראה מה טיב מעונותיהם של שכנינו הבדואים, השוכנים על פני מישור החולה מצפון לים סומכא : 2 אולי אלמד מהם דבר, שיהי לתועלת לנו ? פרש לאותו מקום ומצא אותם שוכנים בסוכות עשויות קני-סוף וגומא (הפאפירוס) הגדלים למכביר בחולה. נכנס אליהם והוא כבר ידע לגלגל בלשונו כמה מילים בערבית, ישב ביניהם והתחיל משוחח עמם על דא ועל הא. בתוך כך הוא חוקר ודורש לדעת מהיכן הם משיגים את החומר לסוכותיהם ? אגב שיחה ראה בדואי אחד עוסק בהקמת סוכה, התבונן ישראל למעשה ידיו, ולמד את המלאכה. ביקש את הבדואים שיראוהו את המקום בו צומחים הקנים : הבטיחו לו לשלוח עמו אדם להראותו את הדרך.

למחרת השכים ויצא את החולה, מהלך יום תמים, כרת קני סוף וגומא ועשאם חבילות חבילות , משהרגיש רעב, לקח מהקמח שהביא עמו ואפה פיתה ואכל, משסיים מאכלו, קם והתחיל מעביר הקנים אל החוף. עוד הוא עושה כה וכה, והנה ר' פישל סלומון בא, הוא שב זה עתה מצפת.

מה העבודה הזאת לך, ישראל ? שאלהו.

מתכונן אני להקים מתבן מחומר זה, משיבו ישראל. שמא תסכים שנעשה מלאכה זו בשותפות ? מציע לפניו ר' פישל, שמצא אותה תכנית כשרה ורצויה לתכלית הכללית.

ניחא, הסכים ר' ישראל, אך בתנאי שבין הסוכות הראשונות תהא אחת בשביל ר' שבתי ליקרמן, 3 השוכב חולה ואינו יכול לבנות בעצמו.

הוסכם, ומכיוון שהוחלט להקים סוכה לכל אחד ואחד, הכפילו פי כמה את כמות הקנים, הצטרפו אל ר' ישראל, ר' פישל עם שניים מבניו : שכנא ומשה, לחוכר הדגים של ים חולה, יהודי צפתי ר' הירש מוהליבר שמו, הייתה סוכה על החוף, ועל דגל הסירה מצד אחד התנוסס השם "יסוד המעלה" ומהצד השני "מי מרום".

נתן ר' הירש את סירתו לישראל כדי שיחצה את הים ויביא משם את קני הגומא. הפליגו האנשים בסירה ובאו אל ביצת החולה, נטלו כלי עבודה והתחילו בעבודתם : כוסחים את הקנים, מאלמים אותם לאלומות ומעבירים אותן מיד ליד עד הגיען אל שפת החולה. שם קושרים אותן בדמות רפסודה, ומשיטים אותן על פני הים ע"י מוט עץ אשר אורכו כ-4 מטר הנקרא בערבית טקוש, בכיוון המושבה , פתאום פרצה רוח חזקה כשהם בלב הים וקרעה את הרפסודה לשתיים, חלק אחד נהדף אל מרחב הים וחלק אחד מיטלטל בידי הרביעייה המחזיקות בו בכל כוחם שלט יישמט מידיהם, בקושי רב הצליחו להציל את קני הסוף והגומא ולהכניסם אל המושבה.

וכאן צפה ועלתה השאלה : מניין ייקחו עצים לתמוך בהם את הקירות ולקרות עליהם את הגג ? לקנות חומר בצפת, הריהו עניין הכרוך בכסף, ויער אין בכל הסביבה הנראית לעין. רק בעבר הירדן מזרחה נמצא יער מצמיח עצים גבוהים וראויים לאותה תכלית, אמנם הדרך אל היער היא בחזקת סכנה בגלל הבדואים הנודדים בסביבה שעיקר פרנסתם, כידוע, על הגזל, והם אורבים לעוברים ושבים וגוזלים את רכושם. אבל לא איש כישראל יירתע מסכנה כגון זו, ישראל בהפלגתו אל עבר הירדן, לשם הבאת העצים לקורות.

בני החבורה עברו את הירדן, חטבו עצים כמספר הקורות הדרושות להם, העמיסום על שכמם, ויצאו לדרכם אל המושבה, כשהגיעו לגשר, הוא "גשר בנות יעקב", נעצרו על ידי ערבי אחד, אפנדי מצפת, שחכר מאת הממשלה הטורקית את הזכות לקבל דמי מעבר על כל סחורה היוצאת מעבר הירדן מזרחה לעבר הירדן מערבה, הלה דרש מהם דמי העברת העצים דרך הגשר, וגם דמי הליכה שלהם עצמם, טענו הם: אנו נושאים בעצמנו את המשא ואנו פטורים מתשלום דמי מעבר, ענה להם: דינכם כדין חמורים, ועליכם לשלם במיטב הכסף. כסף לא היה בידם ואין דרך לנטות ימינה או שמאלה ואין עצה ואין תושייה , האפנדי כבר עכב אותם רוב שעות היום, ומי יודע כמה יחזיק בהם עוד ? אבל גם האפנדי בעצמו עמד תוהה ונבוך : ייקח מהם את העצים תמורת המס, מה ערכם של העצים במקום הזה ? נמלך בדעתו ומצא עצה טובה : גן יש לו על שפת הירדן, גן ירקות ונטעים, והגיעה שעתו לעדרו ולהשקותו, וכיון שליהודים אלה אין כסף לשלם לו המס, ילכו ויעבדו בגן, תמורת המס שהם חייבים לו.

מאין ברירה קבלו האנשים את הצעת האפנדי ויצאו לעבודה בגן, התקינו את הערוגות, חפרו את התעלות לצורך ההשקאה, עדרו סביב הנטעים והשקו את הגן, וכך עבדו עד שקיעת החמה. עם לילה נתן להם האפנדי לשאת את מטענם ולהעבירו בשלום אל מושבתם.

אז נגשו חלוצי יסוד להקים את שלוש הסוכות הראשונות, וכך בונים את הסוכה : נוטלים את השווריט 4 ארבה מטרים אורך כל אחד, וכופפים אותם בצורת חצי קשת, מעמידים שניים זה ליד זה ומחברים אותם כשהם מהווים יחד קשת שלמה נטויה כלפי מטה ושני קצותיה מזה ומזה ננעצים עמוק בתוך האדמה, חמש שש קשתות כאלה אשר מחברים אותם בקני סוף בצורה מצליבה וברווח של 50 ס"מ בין קנה לקנה, את קני הסוף מחברים לשווריט במשיכת גומא, והן מהוות את השלד לסוכה, אחרי כן מכסים את השלד במחצלות ישויות גומא והסוכה על תלה עומדת .

ועד שהם עסוקים בהקמת הסוכות הראשונות הופיע פתאום כאילו צץ מן האדמה השיך של הסביבה והתחיל מפריע להם בטענה שהקמת סוכות אסורה על פי החוק, העניקו לו התמימים , חצי רוטל קהווה ושקית אורז,               שכר "לא יחרץ" והכל בא על מקומו בשלום.

1.    ישראל אשכנזי פלך בריסק יסוד המעלה 1944 עלה ארצה בתרמ"ג יחד עם פישל סלומון, והיה תחילה פועל חקלאי במשקו של סלומון ביסוד המעלה, כיחיד מבין ראשוני יסוד המעלה שבצד עבודת האדמה שימש גם מדריך חקלאי, היה אחר כך ממנהיגי המושבה.

2.    ים סומכי הוא ים החולה, ים סומכי בגירסה היוונית סמכוניתיס נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו, אולי היה סומכי שמו של ישוב קדום על שפת ים זה, יש הסוברים שהשם סומכי מקורו במילה הערבית סמך – דג.

3.    שבתי ליקרמן יסוד המעלה 1897 ממייסדי המושבה, שכל את שני בניו שנפטרו במושבה ממחלת הקדחת.

 

נדפס : א"מ חריזמן, נחשוני החולה, ירושלים תשי"ח ע"מ 21-23

 

Коментарі


bottom of page