פרקי יסוד המעלה – סוכות הגומא בחג פסח

יומן מאת : נחום אשכנזי (הנכד של ישראל אשכנזי)  יסוד המעלה שנת 1979

ארכיון המושבה יסוד המעלה

כתבה : דניאלה אדר מוזיאון אחוזת דוברובין

לאחר בניית סוכות הגומא ע"י ישראל אשכנזי...

והימים היו ימים שלפני חג הפסח וכולם קיוו לחנוך את הסוכות בחג, כל משפחה תקבל סוכה, אבל כאמור החלוצים האלה היו שומרי מסורת והקפידו על הקלה ועל החמורה שבמצוות, כך היה עליהם לפני חג הפסח לעשות את בדיקת החמץ.

כידוע בדיקת החמץ נעשית לאור הנר, והנה אחד החברים לא היה זהיר די הצורך בשעת מעשה, ואש הנר פגע בגומא והסוכה החלה עולה באש, כך נשרפו כל אותם הסוכות אשר כל כך עמל הושקע בהם. וחג הפסח שוב לא נחוג כפי שקיוו המייסדים, אבל חלוצים כחלוצי יסוד המעלה מגיעים לייאוש.

מיד לאחר חג הפסח שבו כולם במרץ רב להקמתם מחדש של הסוכות. אבל הפעם לפי הצעתו של ישראל אשכנזי, החליטו לטייח מבפנים את הדפנות ועוד חידוש אחד הציע אותו ישראל אשכנזי, להביא סיד ולהתיז על הסוכות לשבירת קרני השמש, כי המייסדים הספיקו ללמוד כמה קשה אקלימה של ארץ חלומותיהם.

המחנה הוקם מחדש, כאמור עם כל השכלולים כך נראה המחנה החדש למרחקים, בגלל הגוון הלבן שנתן הסיד שהותז על הסוכות.

כך המשיכו המייסדים לעבוד ולהכניס שיטות וחידושים בעבודה.

כמובן את הקציר עשו עדיין בחרמש לעומת השכנים אשר עשו את הקציר שלהם במגל וביד, גם בחריש הם הכניסו שינויים, במקום המסמר הערבי עם צמד השוורים, הם החליפו במחרשה הארופית, הביסוק הרתום לזוג סוסים או פרדות, ולמרות הכל האדמה לא נענתה להם כפי שהם קיוו, המצב הכלכלי הלך ורע, וזו הייתה מנת חלקם של ייתר המושבות שקמו בארץ באותם השנים.

כמובן שלחלוצי יסוד המעלה נוספה עוד מכה שהכבידה מאוד על אותם מייסדים, והיא המלריה, שאיש מהם לא ידע ולא הכיר אותה גם לא ידעו איך ללחום בה, גם רופאים לא היו בארץ והבודדים שהיו בעיר, גם לא ידעו איך ללחום במחלה זו.

המצב הקשה וחוסר הידע של אותם חלוצים, הן במה שקשור באקלים ובתנאים הקשים מכל הבחינות החמיר מאוד את מצבם הכלכלי .

מעט הכסף שהיה בידיהם הלך ונגמר כל התקוות הלכו ונגוזו, המצב הזה היה גם מנת חלקם של יתר המושבות כך הלך המצב ונדרדר. חברים בודדים החלו לחשוב על ירידה לגולה, אבל לא חלוצים ומייסדים כאלה יעזבו את ציון ברגעים קשים.

הידיעה על המצב הקשה של כל חמשת המושבות, הביאה אותם להתאסף בכדי לטקס עצה איך לצאת הממצב אשר איים להביא את כל המפעל החלוצי הזה למשבר או לטמיון חס וחלילה.

כך הבשילה המחשבה כי יש לפנות לגולה ולבקש מאחיהם עזרה להצלת המושבות . נבחרה משלחת שיצאה לגולת אירופה להביא בפני האחים שם בקשה לעזרה.

בימים ההם החלה להתארגן בגולה המזרח ארופית "אגודת חובבי ציון", אבל כוחם וכספם היו עדיין דלים, אבל כאשר הגיע אליהם הזעקה ע"י השליחים , הם מיד החליטו להענות עם כוחם הדל ולהגיש את העזרה הראשונה להצלת המושבות .

כך בחיפושיהם אחר כספים נוספים, הם הגיעו עד לברון אדמונד רוטשילד אשר מיד נענה והחליט לבוא לעזרה. הברון מיד ארגן קבוצת מומחים ומימן את יציאתם לארץ על מנת לייעץ לחקלאים וללמוד על הצרכים שלהם ולהעביר דו"ח אליו על מנת לארגן את העזרה.

המומחים של הברון הגיעו ארצה והתחילו בהדרכה, אבל גם הם גיששו באפלה, הם ניסו להעתיק את שיטות החקלאות שהיו נהוגות בימים ההם בצרפת ושכן נעשו שגיאות רבות, אבל מאחורי השגיאות האלה עמד כספו של הברון רוטשילד, כך יכלו להחזיק מעמד.

כל אותם הניסיונות והכספים שהזרים הברון, שיפרו במידת מה את מצב הרוח, גם את המצב הכלכלי במושבות, ובהמלצתם של המומחים התחילו במושבות הדרום בנטיעת כרמים, גם יקב נבנה ע"י הברון מצב המושבות השתפר.

אבל המצב בראש פינה ויסוד המעלה עדיין היה קשה וביסוד המעלה אשר נוסף על הכל, באה המלריה והוסיפה קשיים נוספים.