top of page
חיפוש

שרידי בית – כנסת ומתקנים לייצור סוכר ביסוד המעלה

מאת : פרופסור אברהם בירן ויאיר שהם

מתוך הספר : ארץ ישראל כרך י"ט

כתבה : דניאלה אדר מוזיאון אחוזת דוברובין

 





על מקומו של בית כנסת ביסוד המעלה לא נודע למעשה דבר עד לשנת 1973, תוך כדי הכשרת קרקע לגן, לא הרחק מחוף אגם החולה המיובש, נתגלו כמה עמודי בזלת, מפקח העתיקות בגליל, נ' תפילינסקי ז"ל, דיווח בהתרגשות שהנה נתגלה מקומו של בית הכנסת הנעלם שעליו מספר י' גולדהאר בספרו "אדמת קודש" (ירושלים תרע"ג, ע"מ 258).

גולדהאר מספר, שבשעה שחפרו אנשי יסוד המעלה יסודות לאתר מבתיה הראשונים של המושבה, ב-1883, נתגלה עמוד ועליו כתובת המתחילה במילים "יזכר לטב". העמוד והכתובת נעלמו, אך זקני המושבה מספרים על עמודים וכתובת שנמצאו בזמן הקמת הבניינים במושבה. לגבי הכתובת נמסרו והוצאו גרסאות שונות,

כגון "יזכר לטב דמתיתב...דעביד...חניותנו", או "דכיר לטב ר' מתיה ב(ר)... דעביד (הדן) עמדה..."

גולדהאר סבור, שבתי המושבה בנויים במקום שעליו ניצבו בתי כפר טהיללא העתיק. הכוונה היא לתלה הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו, כיום ח' תליל, בערך קילומטר אחד מדרום מזרח למושבה.

ב- 1974 נערכה במקום שבו נתגלו העמודים חפירת הצלה קצרה מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים בהנהלת א' בירן וד' אורמן. שתי עונות חפירה קצרות נוספות נערכו בשנים 1982 ו-1983 מטעם מכון נלסון גליק למקרא ועתיקות של ההיברו-יוניון קולג' בהנהלת י' שהם. בחפירות נחשפו שרידים ארכיטקטוניים של בית כנסת ושרידים של מתקנים לייצור סוכר.

נראה הדבר, שהשרידים שנמצאו בחפירה שייכים לבית כנסת עתיק שהיה במקום. השרידים הארכיטקטוניים ובעיקר טורי העמודים המקבילים, שכיוונם צפון דרום, היינו לירושלים דומים לשרידים שנחשפו בבתי הכנסת הגליליים בגוש חלב ונברתיין. סגנון הסיתות בפדסטלים מוכר לנו מבתי הכנסת בכפר נחום, גוש חלב ועין נשוט, פריטים ארכיטקטוניים רבים, המפוזרים בחצרות הבתים של המושבה, באו ככל הנראה מאזור החפירה. כל אלה מחזקים את ההנחה, שאכן נמצא בחפירה בית כנסת. הכתובת שנמצאה ב-1883 מחזקת את הנחה זו. מקום הימצאה המדויק של הכתובת אינו ידוע, אך זקני המושבה מצביעים על אתר החפירה כמקומה של הכתובת, ספק אם יש לראות בעדות זו ראיה חותכת. אף על פי כן סביר להניח, שהכתובת אמנם שייכת למבנה שנחשף עתה, היינו לבית הכנסת.

לאור השרידים הארכיטקטוניים יש לייחס את בית הכנסת למאות ר'-ו' לסה"נ ואולם לא נמצאו חרסים כלשהם מתקופה זו. הדבר אמנם מעלה בעיה לגבי עצם זיהוי השרידים בבית כנסת, אולם לא נראה לנו שיש לפקפק בזיהוי זה. אם כך הדבר, היכן החרסים השייכים לתקופת בית הכנסת ? ייתכן שהם מכוסים באדמת הסחף כתוצאה מפעילות מימי האגם העולים ויורדים חליפות.

זקני המושבה מספרים, שבטרם יובשה החולה היו מימי האגם עולים ומציפים את שטח אתר החפירה, גם נחל דישון תרם אדמת סחף שכיסתה את חופי האגם, אכן, אדמת האתר כולה אינה אלא שכבה עבה של אדמת סחף.

למה שימשו המתקנים והכלים שנמצאו בחפירה? המסקנה, שהמתקנים שנמצאו ביסוד המעלה שימשו לייצור סוכר נובעת מבדיקת כלי החרס הזהים שנמצאו במכלולים של תעשיית הסוכר בארץ, ובעיקר בקפריסין, בקוקליה פלאופפוס שבקפריסין נמצאו מערכות לייצור סוכר, הכוללות אולם כתישה, אולם טחינה, מתקן זיקוק, כבשנים ומערכות להספקת מים. בקוקליה נמצאו למעלה מ-6,500 קדרות תבנית ו-2,800 קנקניות ששימשו כלי קיבול לעיסת הסוכר ולסוכר המוגמר, בתהליך הייצור שימשו הקדרות והקנקניות יחדיו. עיסת הסוכר הנוזלית נמזגה לאחר הרתחה אל תוך הקדרות כשהן מונחות על ראש הקנקניות , הסוכר הנוזלי טפטף בעד החור שבתחתית הקדרות ונאגר בקנקניות, בעוד שהסוכר הגבישי נאגר בקדרות עצמן. כפי הנראה צריך היה במקרים רבים לנפץ את קדרות התבנית לשם הוצאת גביש הסוכר מתוכן. שרידי בית היוצר לכלי חרס שנמצאו בקוקליה אכן מצביעים על הצורך בכלים רבים בתעשיית הסוכר.

לאור הממצא בקפריסין ניתן לשער, שהברכות  המטוייחות  ביסוד המעלה שימשו להשריית עיסת הסוכר, טרם הרתחה. שרידי התעלות מורים על ויסות המים לצורכי תעשיית הסוכר ואילו הקדרות והקנקניות שימשו לעיצוב המוצב  המוגמר. בוודאי נמצאים בשטח שטרם נחפר שרידים נוספים שמהם ניתן יהיה ללמוד על תעשיית הסוכר במקומנו.

ביסוד המעלה ניתן לתארך את המתקנים לייצור סוכר למאות  -י"ג-י"ד על סמך החרסים המזוגגים, לכך מסייע גם המטבע מן המאה ה-י"ג שנמצא באתר (מס' 539, לוקוס 214 איור 14) .

ראוי לציין, שמטבע זה נטבע בקפריסין ! אזור החולה מתאים לגידול קני הסוכר ושפע המים באזור מאפשר הפעלת מתקנים לייצור סוכר. האם יש קשר בין שרידי בית הכנסת ובין מתקני ייצור הסוכר ? לכאורה אין, אך מעניינת העובדה שגם בקפריסין נמצאו מתקנים לייצור סוכר באתרים שהיו מקודשים בעבר. בוודאי שהשטחים הפתוחים והמפולסים נמצאו מתאימים למתקנים תעשייתיים, אך כידוע ראו הקדמונים בסוכר סם מרפא, ייתכן שאין זה מקרה שמתקנים לייצור סוכר הוצבו באזורים שהילה של קדושה מלווה אותם.  

 

Comments


bottom of page